"בסוריה העתיקה השתמשו בקנאביס, למעשה לכל הצרכים שאנשים משתמשים בהם היום. מאז, נעשה שימוש רציף בקנאביס במהלך אלפיים השנים הבאות, ואפילו ד"ר ראסל ריינולדס, שהיה הרופא האישי של המלכה ויקטוריה, נהג לייבא אותו מהודו (קנאביס אירופאי לא היה מספיק טוב בשבילו), כי היא סבלה ממיגרנות. הוא לא העלה את זה במפורש על הכתב אבל היה ברור למי הקנאביס נועד, כי היא היתה המטופלת היחידה שלו". כך, בקצרה ובהומור אופייני, סיכם פרופ' רפאל משולם בשנת 2019 את קיצור תולדות הקנאביס באוזני באי כנס ICBC -יInternational Cannabis Business Conference, שבו היה אורח הכבוד.
פרופ' משולם, שהלך לעולמו בתחילת החודש (9 במארס) בגיל 92, נחשב ל"סבא של הקנאביס" והיה החוקר הראשון בעולם שהצליח לבודד ולאפיין את רכיבי הקנאביס CBD (הלא-פסיכואקטיבי) ו-THC tetrahydrocannabinol - הרכיב הפעיל (הפסיכואקטיבי) בקנאביס. הגילוי בעל החשיבות העולמית, הן בתחום הרפואי והן בתחום המדעי, פרץ את הדרך לשורה של מחקרים, שהפכו במרוצת השנים לענף משגשג וגם לתחום מדעי נחשק, המביא לפרסומם של עשרות מחקרים בכל חודש.
פרופ' משולם מעולם לא הפסיק לעסוק במחקר של צמח הקנאביס, ולאורך 60 שנות פעילות הוא היה אחראי לתגליות חשובות רבות נוספות. הוא היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1994 וחתן פרס ישראל לחקר הכימיה לשנת 2000, ומחקריו זכו לעשרות פרסים מדעיים בכל רחבי העולם, וביניהם פרס הרווי, פרס א.מ.ת ופרס רוטשילד. בין השנים 1979-1982 כיהן פרופ' משולם כרקטור האוניברסיטה העברית.
לעתים נדירות נוצרת בתחום המחקר המדעי (ואף בתחומים אחרים) זהות שכזאת בין חוקר למושא מחקריו. על פרופ' משולם ניתן לומר, שאלמלא הוא סביר להניח שכל ענף הידע על הקנאביס לא היה קיים במתכונתו הנוכחית וגילויו היה מתאחר ואולי אף בשנים רבות.
קריאה לאור הנר
פרופ’ משולם נולד בשנת 1930 בעיר סופיה שבבולגריה. אביו, ד"ר מורנו משולם, היה רופא, מנהל בית החולים היהודי בסופיה ונשיא ההסתדרות הציונית מכבי בבולגריה. במאמר נדיר מסוגו, שעירב מדע עם ביוגרפיה אישית ופורסם בשנה שעברה במגזין הרפואי Annual Reviews, סיכם פרופ' משולם יותר מ-60 שנות קריירה וסיפר על הסבל שעברה משפחתו בתקופת מלחמת העולם השנייה.
"ב-1941, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה", כתב פרופ' משולם במאמרו, "הממשלה הפרו-גרמנית (של בולגריה) סגרה את בית הספר האמריקאי (בו למדתי) ובשלב מסוים אפילו הכריזה מלחמה על ארה"ב. היא העבירה חוקים אנטישמיים מחמירים ביותר, והפכה את חיי היומיום של היהודים לקשים במיוחד.
"הוריי האמינו שהמשפחה שלנו תהיה בטוחה יותר בכפרים קטנים בחבל הבלקן, בהם היה צורך עז ברופאים. העברנו את רוב שנות המלחמה בכפרים העניים הללו, מקומות בהם מעט מאוד השתנה לאורך השנים. אני זוכר את המסעות שלי למשאבת המים המקומית כדי להביא מים הביתה. קראתי בערב לאור נר את הספרים המועטים שהיו בנמצא. ולמרות שאבי היה הרופא היחיד בכפר ובסביבה, הוא נלקח למחנה ריכוז ב-1944, אבל הצליח לשרוד".
לאחר ששרדו את אימי השואה, משפחת משולם עלתה ארצה בשנת 1949. רפאל למד באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים תואר שני בביוכימיה. ב-1953 התגייס ובילה שנתיים בביצוע מחקר על קוטלי חרקים בצבא. את עבודת הדוקטורט עשה במכון ויצמן ברחובות ואת הפוסט-דוקטורט במכון רוקפלר בניו יורק. בשני המקרים עסק בסינתזה של מולקולות חדשות, במיצוי וזיהוי של חומרים טבעיים.
"ד"ר רפאל משולם צריך חשיש"
העניין שלו בחומרים טבעיים הוביל אותו לקרוא על הכימיה והפרמקולוגיה של הקנאביס. "הופתעתי לגלות, שקיים (בקנאביס) רכיב פעיל שמעולם לא בודד באופן טהור ושהמבנה שלו היה ידוע רק באופן חלקי. אפילו המבנה של ה-CBD, רכיב שכבר בודד שני עשורים קודם לכן, עדיין לא הובהר לחלוטין", כתב.
בתחילת שנות ה-60 מונה לתפקיד אקדמי במכון ויצמן ויזם מחקר עצמאי. כעבור כמה שנים עבר לאוניברסיטה העברית בירושלים, שהיתה לבית אקדמי לו ולמחקריו במשך 55 השנים הבאות, ושם החל לחקור לעומק את צמח הקנאביס.
"במכון ויצמן לא חשבו אז שזה נושא מספיק חשוב", אמרה פרופ' אסתר שהמי, שעבדה עם משולם במשך למעלה משלושה עשורים, "אז הוא עבר לבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית". שהמי הדגישה את יכולתו הנדירה של משולם "לשתף ברעיונותיו חוקרים ורופאים ולרתום אותם לשיתופי פעולה במחקרים בסיסיים וקליניים". כך הצליח, לדבריה, לתרגם את חזונו לתגליות ופריצות דרך משמעותיות.
איך משיגים קנאביס - סם אסור בפיקוח קפדני - בכמויות מספיקות כדי ליזום מחקר, וזה עוד בשנת 1963? פרופ' משולם הסביר בסגנונו החינני: "היה לי מזל. המנהל האדמיניסטרטיבי של המכון שלי הכיר קצין משטרה בכיר, שהיה ככל הנראה מספר שתיים, או אולי מספר שלוש, בהיררכיה של משטרת ישראל. הוא התקשר אליו ואמר לו שד"ר רפאל משולם צריך חשיש למחקר ושהוא - כלומר אני - אמין לחלוטין, למרות שהוא בקושי הכיר אותי. וכך היה: הלכתי למטה המשטרה, שתיתי כוס קפה עם השוטר שאחראי על האחסון של סמים אסורים, ויצאתי עם 5 ק"ג חשיש שהוחרם, כנראה ממשלוח שהוברח מלבנון".
כך החלו עשרות שנים של מחקר מקורי ופורה שהניבו 350 מאמרים מדעיים, פרקים בספרים וסקירות, רובם על מערכת הקנאבינואידים, שלושה ספרים על הנושא ובעיקר הבנה לתכונות הרפואיות המפליגות של הקנאביס.
המאמר הראשון שפרסם פרופ' משולם עסק בקאנבידיול CBD - מרכיב ראשי לא-פסיכואקטיבי של קנאביס. "מרכיב זה אינו גורם לאף אחת מהשפעות הקנאביס האופייניות", כתב פרופ' משולם, "אך יש לו השפעות טיפוליות רבות על שורה של מחלות כגון: אפילפסיה, דלקות, כאב, דלקת מפרקים שגרונית, דיכאון, סכיזופרניה, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), חרדה ומתח, סוכרת (סוג 1) פציעה היפוקסית/ איסכמית, פרקינסון, מחלת הנטינגטון, אלצהיימר, חסימת דרכי אוויר וסרטן. כיוון שהוא בעצם לא רעיל, CBD נמצא בשימוש נרחב כתרופה למחלות רבות אבל למרבה הצער, ברוב המקרים, ללא רקע מספיק של פרסומים רפואיים".
ב-1964 הוא פרסם, יחד עם ד"ר יחיאל גאוני, את הבידוד הראשון של מרכיב קנאביס פסיכואקטיבי טהור, ה-THC, ותיאר את מבנהו. מאוחר יותר זיהו משולם וגאוני קנאבינואידים טבעיים נוספים רבים. בתוך שנים מועטות דיווחו משולם וגאוני על הסינתזה הראשונה של ה-THC. ה-THC מזוהה היום כמרכיב הפסיכואקטיבי היחידי של הקנאביס והוא נושא לאלפים רבים של פרסומים בכימיה, פרמקולוגיה, ביוכימיה, פיזיולוגיה, פסיכולוגיה ורפואה.
בשנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, בשיתוף עמיתים במכון הביולוגי, ערך פרופ' משולם סדרת ניסויים לקנאבינואידים הצמחיים העיקריים בקרב אוכלוסיית קופים. בשנות ה-80 וה-90 התרחבו מחקריו לכל רחבי העולם והוא רקם שיתופי פעולה חוצי יבשות.
גילויה של המערכת האנדו-קנאבינואידית
ב-1992 בודדו משולם וקבוצתו מרכיב חדש מהמוח, אותו כינה אנאנדמיד (Anandamide). האנאנדמיד, נגזרת של חומצה שומנית, הוא למעשה קולטן מושלם ל-THC. מחקרו זה צוטט יותר מ-4,000 פעמים בספרות המדעית. בהמשך בודדה קבוצתו של פרופ' משולם אנדו-קנאבינואיד נוסף מהטחול.
גילויה של המערכת האנדו-קנאבינואידית - מערכת העברת אותות (neurotransmission) חדשה יחסית, וחקר תפקידיה בגוף על ידי פרופ' משולם סייעו לפתוח תחום חדש לחלוטין בביוכימיה ובחקר המוח.
המערכת האנדו-קנאבינואידית נמצאת בכל איבר בגוף, בכליות, בכבד, בריאות, במערכת הרבייה, בעצמות וכמובן גם במוח. המערכת מעורבת בתהליכים רבים המתחוללים בגוף, כמו שינה, תיאבון, כאב ודלקת ומספר תרופות שכבר אושרו מבוססות על סינתזה של חומרים אנדו-קנבינואידים. עם זאת, המחקר בתחום עדיין מצוי בראשיתו.
עם כל ההתקדמות האדירה שנעשתה מאז הפרסום הראשון לפני כמעט 60 שנה, ובמיוחד בשנים האחרונות, פרופ' משולם כתב, שעדיין רב הנסתר על הגלוי. "המערכת האנדו-קנאבינואידית הצטרפה לאחרונה לידע שלנו בכימיה, פרמקולוגיה ופיזיולוגיה. מעורבותה בתהליכים ביולוגיים היא רחבה מאוד, אבל תפקידם של רוב החומרים המרכיבים אותה עדיין לא נחקר. אני רוצה להדגיש כי בתחום של המערכת האנדו-קנאבינואידית, כמו בתחומים אחרים, שיתוף פעולה בין מדענים הוא דבר נפלא ומועיל לגילוי תכונות ביולוגיות חדשות".
בראיון שהעניק לדוקטורס אונלי בשנת 2012 נשאל פרופ' משולם, איך הוא רואה את העתיד של תחום השימוש בחומרים פסיכואקטיביים?
"אגוניסטים ספציפיים ייחודיים של CB2 יהפכו ככל הנראה לתרופות בתחומים רבים. כמה חברות תרופות עובדות על כך. הגוף מתגונן נגד פלישת חלבונים זרים באמצעות מערכת החיסון וגם נלחם כדי לתקן נזקים שנוצרו. נוסף לכך, ייתכן שדלקת או נזק רקמתי מעלים באופן מהיר את רמות האנדו-קנאבינואידים וזה משפיע על מערכת החיסון ועל תאים נוספים. לשינוי רמות ה-CB2 או לשינוי הביטוי של הקולטנים הללו יש פוטנציאל תרפויטי במחלות לב, גסטרו, כבד, כליות, ניוון מוחי, עצמות, עור, אוטואימוני, ריאות, כאב וסרטן.
"קנאבידיול יעיל גם בהורדת תסמיני הגמילה בהתמכרות לקנאביס. הוא עשוי להיות יעיל גם בהתמכרויות אחרות. הוא תכשיר נוגד דלקת יעיל וגם נוגד חרדה ואנטי-פסיכוטי ללא תופעות לוואי. כמו כן, נמצא כי THC יחד עם קנאבידיול מורידים תסמיני טרשת נפוצה. עוד נמצא כי THC יעיל ב-30% מהמקרים בטיפול במיגרנה".
"היה זה תענוג לעבוד עם עמיתיי בישראל ובחו"ל", סיים פרופ' משולם את המאמר המדעי/ אוטוביוגרפי, שהפך למילות הסיכום שלו לקריירה המפוארת כולה. "למדתי מהם המון ואני מקווה ללמוד עוד".
לצפייה נוספת: "המדען". הופק ע"י י.קליניק הפקות. במאי: צחי קליין
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
