עד כה, לא נערכו ניסויים ראש-בראש המשווים את יעילות הטיפול עם טיסג'נלקלאוצל לעומת הטיפולים הוותיקים למבוגרים עם לימפומה מסוג diffuse large B-cell עמידה לטיפול או לאחר חזרה של המחלה (r/r DLBCL). במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Blood Advances', החוקרים השוו באופן בלתי-ישיר את השרידות הכוללת (OS) ואת שיעור התגובה הכולל (ORR) הנקשרים עם טיסג'נלקלאוצל, בהתבסס על מידע מתוך המחקר JULIETי(Study of Efficacy and Safety of CTL019 in Adult DLBCL Patients), לעומת טיפולים ותיקים אשר הוערכו באוכלוסיית המעקב של המחקר CORALי(Collaborative Trial in Relapsed Aggressive Lymphoma).
עוד בעניין דומה
על מנת להעריך את השפעות הטיפול בקרב אוכלוסיות המחקר שטופלו (סט אנליזה מלא [FAS]) והשתתפו (כוונה לטפל, intention-to-treat [ITT]), נערכה השוואה בנפרד של אוכלוסיות ה-JULIET FAS, מעקב ה-FAS במחקר CORAL, ו-JULIET ITT, לעומת מעקב ה-ITT של המחקר CORAL.
החוקרים השתמשו בציון נטייה משוקלל באמצעות יחס התמותה הסטנדרטי (SMRW: standardized mortality ratio weight) וב-fine stratification weightי(FSW) על מנת להשוות את ה-OS וה-ORR, בתקנון למערפלים בבסיס.
התוצאות הצביעו על כך שהטיפול עם טיסג'נלקלאוצל נקשר עם סיכון מופחת לתמותה בקרב ה-FAS (יחס סיכונים מתוקנן [רווח בר-סמך של 95%], FSW ו-SMRW 0.44י[0.32-0.59]) ואוכלוסיות ה-ITT (FSW 0.60 [0.44-0.77]; SMRW 0.57 [0.44-0.73]; P < .001לכל). חציון השרידות הכוללת היה 12.48 חודשים (JULIET) לעומת 4.34-4.40 חודשים (CORAL) ל-FAS, ו-8.25 (JULIET) חודשים לעומת 4.04-4.86 (CORAL) חודשים לאוכלוסיות ה-ITT.
הטיפול עם טיסג'נלקלאוצל נקשר עם ORR גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה לטיפולים הוותיקים בקרב אוכלוסיות ה-FAS (הפרש יחס תגובה מתוקנן [רווח בר-סמך של 95%], FSW ו-SMRW 36%י[22%, 0.48%]; P < .001) ובקרב אוכלוסיות ה-ITT לאחר תקנון ל-SMRWי(11% [0%, 22%]; P = .043).
לסיכום, האנליזה שערכו החוקרים תומכת בכך שהטיפול עם טיסג'נלקלאוצל בחולי לימפומה מסוג diffuse large B-cell עמידה לטיפול או לאחר חזרה של המחלה הוביל לשיפור בתגובה ובשרידות הכוללת, בהשוואה לטיפולים הוותיקים למחלה.
מקור: