מגזין

כיצד נשכחה האישה שגילתה את ה-IVF

האחות ג'יין פארדי היתה האדם הראשון שראה את ההתחלקות המוצלחת של התא בעובר אנושי בהפריית מבחנה, אך ההמצאה שתרמה ללידתם של תינוקות רבים בעולם מיוחסת עדיין לשני מדענים בריטים בלבד. אחד מהם קיבל על כך פרס נובל

לפני שנה ציינה הרפואה 40 שנה להולדתה של "תינוקת המבחנה" הראשונה בעולם – לואיז בראון, שבאה לעולם בהליך החדשני של הפריה חוץ גופית, IVF - In Vitro Fertilization. ההמצאה מיוחסת לשני מדענים בריטים - הפיזיולוג פרופ' סר רוברט אדוארדס והגינקולוג ד"ר פטריק סטפטו - וב-2010 הוענק לראשון פרס נובל ושנה לאחר מכן הוא גם התכבד בתואר האבירות "סר" מידי מלכת בריטניה, בארמונה בלונדון. מאחר שסטפטו הלך לעולמו ב-1988, הוא לא התכבד בפרס נובל משום שהתקנון איננו מאפשר להעניק פרס זה לאחר מותו של המדען הראוי לו.

אלא שרק עתה מתברר כי בפיתוח ההליך החדשני רב החשיבות, שתרם ללידתם של תינוקות רבים בעולם ואלמלא ה-IVF לא היו נולדים, נטלה חלק גם אחות בית חולים, שמילאה תפקיד מכריע בפיתוח הטכניקה פורצת הדרך בפתרון לבעיה קשה בפוריות האישה. שמה של האחות הוא ג'יין פארדי ורשויות רבות עדיין ממשיכות להתעלם ממנה.

החוקרת רוזלין פרנקלין. הצליחה לבצע לראשונה את ניסוי העקיפה של קרני רנטגן ולהשיג תצלום ברור של הדנ"א. צילום: ויקימדיה

גם בפיצוח מבנה ה-DNA ב-1953, שנזקף לזכותם של ג'יימס ווטסון האמריקאי ופרנסיס קריק הבריטי, שקיבלו על כך את פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה, התעלמו המדענים מתרומתה של עמיתתם למחקר, היהודיה-אמריקאית רוזלינד פרנקלין

התנהגות זאת, שיש מכנים אותה שוביניסטית וסקסיסטית מחפירה, מזכירה בוודאי לרבים את ההתעלמות המכוונת של המדענים להם מיוחס גילוי מבנה ה-DNA בשנת 1953. הוא נזקף לזכותם של ג'יימס ווטסון האמריקאי ופרנסיס קריק הבריטי, שקיבלו על כך ב-1962 את פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה יחד עם הביולוג הבריטי, יליד ניו זילנד, מוריס ווילקינס. מחקריו של ווילקינס עסקו בניסויי עקיפה של קרני רנטגן לצורך לימוד מבנה חומרים, פוספורסנציה והפרדת איזוטופים והם השתלבו בעבודתם של ווטסון וקריק.

אלא שכל השלושה העלימו במשך שנים את חלקה של עמיתתם למחקר, היהודיה-אמריקאית רוזלינד פרנקלין. היא למעשה זו שבסוף 1952 הצליחה לבצע לראשונה את ניסוי העקיפה של קרני רנטגן ולהשיג תצלום ברור של הדנ"א. תוצאה זו מכונה "תצלום 51".

ווילקינס, שעבד עימה במעבדה ב"קינג'ס קולג'" בלונדון, היה מסוכסך עימה. ללא ידיעתה, הוא הראה את הצילום שביצעה לג'יימס ווטסון כשביקר במעבדתו. ווטסון זכר את פרטי הצילום ובתוך זמן קצר הצליח, יחד עם שותפו למחקר, פרנסיס קריק, לפצח את מבנה מולקולת הדנ"א.

50 שנה אחרי – עדיין מתעלמים מג'יין פארדי

הגישה האנטי-נשית הזאת חזרה על עצמה, כאמור, גם בפיתוח החלוצי של שיטת ה-IVF ב-1968.

אחות בית החולים שמילאה את התפקיד אולי המכריע ביותר בהמצאת ה-IVF היתה ג'יין פארדי (Jean Purdy) שעבדה במעבדתו של אדוארדס. היא היתה אמבריולוגית ועם זאת שמה איננו מופיע אפילו בלוחית נחושת קטנה שהוכנה במיוחד לכבודם של שני הגברים, חלוצי ה-IVF, ונמצאת על קיר במרכז הרפואי באולדהם, בריטניה.

האחות ג'יין פארדי במעבדת המחקר. "הסיבה להתעלמות המכוונת מחלקה של פארדי היתה העובדה שהיא אחות, אישה". צילום: ויקימדיה

בטבלת הזיכרון נאמר: "בבית חולים זה הושג הריון אנושי מוצלח ראשון בעולם בהליך של הפריה חוץ גופית. הוא בוצע על ידי ד"ר פטריק סטפטו וד"ר רוברט אדוארדס וצוות הסיוע שלו, בנובמבר 1977". ב-25 ביולי 1978 נולדה, כאמור, "תינוקת המבחנה" הראשונה בהיסטוריה, לואיז בראון.

עתה, כך מתברר, גם פניות שעשו כמה מעמיתיה בבית החולים כדי לתקן את העוול נדחו בעקשנות בלתי מובנת על ידי רשויות שונות. חלקה של האחות פארדי פשוט הושכח, יש אומרים כנראה בכוונה.

רק באמצע שנות ה-80 החל המצפון להציק לאדוארדס והוא ביקש מרשות הבריאות של מחוז אולדהם: "אם אפשרי הדבר מצידכם, להציב טבלת זיכרון בבית החולים שתכלול את שמה של האחות פארדי, וכך לעשות לפחות צדק עם מי שמילאה תפקיד כה חשוב, מכריע וקריטי ומעורבות בפרויקט ה-IVF"

באמצע שנות ה-80 החל המצפון להציק לאדוארדס והוא החל לשגר מכתבים לרשות הבריאות של מחוז אולדהם ובהם ביקש, "אם אפשרי הדבר מצידכם, להציב טבלת זיכרון בבית החולים שתכלול את שמה של האחות פארדי, וכך לעשות לפחות צדק עם מי שמילאה תפקיד כה חשוב, מכריע וקריטי ומעורבות בפרויקט ה-IVF".

מכתביו של אדוארדס נתגלו רק באמצע החודש שעבר. הם שמורים בארכיון המרכזי על שם וינסטון צ'רצ'יל באוניברסיטת קיימברידג'. משפחתו של סר אדוארדס נתנה לראשונה הסכמתה לחשוף אותם לציבור.

הארכיבאית שטיפלה במכתבים אלה סבורה שהסיבה להתעלמות המכוונת מחלקה של פארדי היתה העובדה שהיא אחות, אישה. "אני חושבת", אמרה ל"גרדיאן", "שיש כאן שוב מקרה ברור של סקסיזם. נראה שזה אחד הגורמים למעשה הלא מכבד הזה. נראה שאחיות לא נחשבו לחשובות דיין בעבודות מחקריות של רופאים ומדענים".

פארדי מתה מסרטן ב-1985 והיא בת 39 בלבד. אדוארדס, באחד ממכתביו, כינה את תרומתה לפיתוח טכניקת ה-IVF "קריטית". היא היתה האדם הראשון שראה ממש בעיניו את ההתחלקות המוצלחת של התא בעובר האנושי שהושג בהפריה במבחנה.

עד כמה עבודתה במעבדה היתה חיונית ניתן ללמוד מכך שלא נמצא לה מחליף בעת שנאלצה לצאת לחופשה זמנית של כמה חודשים כדי לסעוד את אמה החולה.

על אחת הפניות החוזרות של אדוארדס לתקן את העוול המקומם שנעשה לאחות-האמבריולוגית פארדי, השיב מנהל בית החולים כשדחה את הבקשה: "אני מקווה שתקבל במלואה את תשובתנו, כאשר החלטנו לאזכר את עבודתך החשובה שנעשתה בבית החולים שלנו, הגם שטבלת הזיכרון לא מתארת במלואה את העבודה כפי שהיית רוצה שייעשה".

אדוארדס סירב לקבל גם את המענה הזה ומחה שנית במכתב משנת 1981 שבו הביע תחושה עמוקה של אי נחת על אי הכללת שמם של האנשים שסייעו להשיג את ההריון ההיסטורי שהביא להולדתה של לואיז בראון, וכך כתב: "אני חש במיוחד את אי הנחת הזאת לגבי האחות ג'יין פארדי שעבדה לצידי במשך עשר שנים, נסעה עימי יום-יום למעבדה באולדהם ותרמה כל כך הרבה לפרויקט. אני כמובן חושב שפטריק סטפטו תרם לכך באופן שווה".

אלא שגם מפנייה זאת התעלמו הרשויות הנוגעות בדבר. אדוארדס הלך לעולמו לפני שש שנים.

נושאים קשורים:  ג'יין פארדי,  פרופ' רוברט אדוארדס,  ד"ר פטריק סטפטו,  IVF,  הפריית מבחנה,  חדשות,  מגזין,  רוזלינד פרנקלין,  אפליה מגדרית,  טיפולי פוריות
תגובות
12.07.2019, 10:43

במאמר נפלו כמה שגיאות גסות לגבי תאור מקרה רוזלינד פרנקלין. היא לא היתה אמריקנית אלה בת למשפחה אנגלית יהודית שורשית. אבי המשפחה, שם משפחתו היה פרנקל, הגיע לאנגליה במאה ה- 19 מברסלאו (היום וורוצלב). גם התאור של השימוש הבלתי נאות (למעשה גניבה) שעשו בתוצאותיה לוקה בחסר. היה מעורב בזה מדען יהודי מאד ידוע שהיה רפרנט להצעת מחקר שהיא הגישה על מנת לקבל מימון למחקרה. הוא העביר את תוצאותיה ללא רשותה וללא ידיעתה למדענים שמאוחר יותר (אחרי מותה) קבלו את פרס הנובל.

אנונימי/ת
12.07.2019, 11:28

כדאי לציין שהיה זה ווטסון שנכנס למעבדתה של רוזלינד והציץ במחברות שלה בהן היה כתוב באופן ברור את תגליתה על מבנה ההליקס הכפול. כך שהתגלית כלל לא הייתה שלו או של קריק. ניתן לומר בוודאות שמדובר בשני נוכלים שגנבו את תגלית ה דנא. מקומם בבית הסוהר ולא כזוכי פרס נובל.

אנונימי/ת
12.07.2019, 12:19

הכרתי אישית את גיימס ווטסון - בעל אגו מנופח - טיפוס מגעיל

אנונימי/ת
13.07.2019, 13:48

נו הרי לא יתכן שהאיליתה האקדמית תיתן פרס נובל למי שלא נושא תואר אצולה אקדמי, ועוד אישה, ועוד אחות, ובכלל יהודיה ...
מה שהכי מצחיק אותי זה שכתבה כזאת מתפרסמת באתר שנושא את השם "doctors only"

14.07.2019, 10:00

נראה לי שאלוהים שברא את העולם וכל אשר בו דילג על המושג פירגון. ועל כן אנשים לא מפרגנים אחד לשני. וזה גם בגלל טיפשותם הרבה וגם בגלל שליבם לא נותן להם לפרגן כאמור.
כאשר הייתי רופא מתמחה במחלקה הכירורגית בבית חולים גדול במרכז הארץ, באחד הימים בעת ביקור הבוקר במחלקה, התעכבנו, כל צוות הרופאים, ליד אחד המאושפזים שסבל קשות מרמות בלתי סבירות של הסוכר בדמו. אחרי בירור מקיף נמצא אצלו גידול שהפריש את ההורמון אינסולין. לא היתה ברירה אלא לסלק את הגידול בניתוח ועל זה דנו איתו. במחלקה שהה באותה העת סטודנט לרפואה מאנגליה שבא לעשות תקופה מסויימת בבית החולים. הוא שמע את הנאמר והעיר: "הנה אני סובל מסכרת נעורים וחסר לי ההורמון, ולאדם הזה יש גידול שמפריש את האינסולין שאני צריך. אולי תשתילו לי את הרקמה הזו שאתם עומדים להוציא מגופו".
הרופאים הבכירים הסתכלו אחד על השני קלטו את הרעיון חייכו ולקחו זאת לתשומת ליבם. זה היה בתקופה שעידן ההשתלות לא בא עדיין כל כך לעולם, אך בכל זאת החלו לגלגל את העניין. הוכנה תכנית שכללה לוגיסטיקה די מסובכת. המעבדה המסויימת היתה צריכה לבדוק את הגידול ברגע הוצאתו מן החולה ולוודא שאין בו תאים ממאירים (הלא לא ישתילו גדול ממאיר) ובמידה והתוצאה תהיה משביעה רצון, יקחו את הרקמה וישתילו אותה לסטודנט האנגלי שיחכה מוכן בחדר הניתוח הסמוך.
וכך היה. הבדיקה הראתה שהגידול שפיר, והוא אכן הושתל לסטודנט. כמובן שהתנהל אחרי המקרה הזה מעקב מדוקדק, אך לרוע המזל הרקמה לא נקלטה ואחרי זמן לא רב הכל התנוון והיה כלא היה.

בימים ההם דבר זה היה גימיק רפואי גדול. כמובן שדווח עליו במאמר בעיתון רפואי מכובד. אלא ש "אף מלה למורגנשטיין!", גם ברמז קטן אחד לא הוזכר שהרעיון לכל הסיפור בא מן הבחור הסטודנט האנגלי חולה הסכרת, ושזו לא היתה איזו הברקה של אחד האדונים האוחזים בסכין המנתחים ששמו התנוסס בכותרת המאמר שפירסם.

14.07.2019, 10:10

ועוד
פרט קטן..היא היתה יהודיה...
הניתוח הגינקולוגי הידוע על שם מרשל מרקטי למעשה היה במקור מרשל מרקטי קרנץ האחרון היה יהודי ועל כן הושכח במשך הזמן